כל הפרסומים

צעדי משרד החוץ נגד בריטניה, חברה קבועה במועצת הביטחון וב-G7, בעקבות העיצומים שהטילה לונדון על ההתנחלויות – הראו שישראל לא חוששת להסתכל גם למעצמות בלבן של העיניים.

ישראל לא צריכה להיחפז אך גם לא להחמיץ הזדמנות אם אמנם קיימת כזו. עמדתה צריכה להיגזר משיקולים קרים של רווח והפסד.

נתיב השיט הבינלאומי, הנחשב לנקודת המפתח החשובה ביותר בסחר אסיה־אירופה, עלול ליפול לידי הציר האיראני | ומה קרה להסכם ההגנה של הסעודים עם פקיסטן וטורקיה?

ישראל נכנסת לשנה החדשה כשכל הזירות פתוחות – אך זה עדיף על סגירתן ללא הכרעה ובהסדרים רופפים | אויבינו למדו להעריך את העליונות הצבאית, אבל גם את איתנות העורף והתלכדותה של החברה הישראלית מול איום קיומי | הניצחון התודעתי יושג כאשר הם יבינו שלא ניתן להכניע את ישראל.

ג'ון ספנסר פיקד על חיילים בעיראק, ונחשב לאחד המומחים הגדולים בעולם ללוחמה אורבנית | הוא אינו מתבייש להגדיר את שילוב הבינה המלאכותית בשדה הקרב כמהפכה היסטורית, אך חושב שכדאי להציב לכך מגבלות.

שדה הקרב המודרני עבר תמורות בשנים האחרונות, אך השילוב של כלי נשק אוטונומיים ובינה מלאכותית מאיים לשבור את כללי המשחק | כיצד ישראל מתכוננת לכך, והאם החיילים עתידים להיעלם משורות הצבא?

הלחץ הצבאי והכלכלי על איראן מתחיל לתת את אותותיו, אך דווקא מצוקתה עלולה לדחוף אותה ואת שלוחותיה לצעדים מסוכנים | ישראל נדרשת לזהות אותם מבעוד מועד, ובמקביל להמשיך לשחוק את חמאס עד שפעולות נועזות בעזה יהפכו משיא מבצעי לדבר שבשגרה.

שלוש שנים ל-7 באוקטובר, למרות ההבטחות כי “מה שהיה הוא לא מה שיהיה”, ישראל גולשת לאותה מדיניות שאפיינה אותה לאחר כל “סבב לחימה": האבסת האויב במזון ובציוד, מתן אפשרות להשתקם ולהתחמש מחדש, והגרוע מכל – פלגנות.

מצרים השתנתה מן היסוד, והישראלים לא שמים לב. חמאס קיבל הסכם חסינות, קטאר נהנית מדריסת רגל, וסין נכנסת במקום ארה"ב. הנשיא א-סיסי התפייס עם יריבו ארדואן, תומך באיראן ומגדיל מאוד את הצבא. התראת אמת מפי דיפלומטית ישראלית ששירתה בקהיר.

מנופי הלחץ האיראניים במפרץ נשחקים, והמשטר מחפש טקטיקות חדשות להכאיב למערב | האם חיזבאללה ניסה לגרור את טהרן למלחמה כדי להגן על הנכס האסטרטגי שלו, וכיצד יגיבו משמרות המהפכה להודעת צה"ל שהפור כבר נפל?