שירותי כביסה מערביים בהובלת וושינגטון עובדים שעות נוספות כדי לשטוף ולחטא שורה של מושגים מלוכלכים וכושלים ולהדביק אותם על ישראל. ישראל חייבת להתנגד לכך, שכן אלה יובילו לתבוסה אסטרטגית ארוכת טווח.
בין המושגים המכובסים ניתן למנות את המושגים "רשות פלסטינית מתחדשת", "ערבויות ביטחון בינלאומיות", "הסדרים עם איראן" ו"אינטגרציה אזורית". הראשון הוא פנטזיה, השני מגוחך, השלישי הרסני, הרביעי עוד אינו מבושל כל צורכו.
ההסתמכות על הרשות הפלסטינית המושחתת והרעילה של אבו מאזן כחלופה שלטונית לחמאס תהיה אקט של טירוף. הרשות הפלסטינית אינה מסוגלת ואינה מוכנה להיות הכוח הממתן בפוליטיקה הפלסטינית שכולם מייחלים לו. התפיסה שאפשר "להחיות" את הרשות או "לבצע בה רפורמות" באופן מספק כדי שתהיה לעוגן של "היום שאחרי" בעזה היא אכן פנטזיה.
ועדיין, האליטה הישנה והבנאלית של מקדמי השלום המקצועיים שהובילו אותנו להסכמי אוסלו השגויים ולפרדיגמות הנסיגה החד-צדדיות – חזרה לסורה, והיא מקדמת כעת "רשות פלסטינית מתוקנת" שתוביל להקמת מדינה פלסטינית "מפורזת שאינה מהווה איום ביטחוני על ישראל".
כאילו 30 שנה של תהליכי שלום מאז אוסלו מיתנו בצורה כלשהי את התנועה הלאומית הפלסטינית. כאילו 30 שנה של ממשלות פלסטיניות ביהודה, שומרון ועזה הובילו למשהו מלבד הרשויות הפלסטיניות הכי צבאיות וחמושות שדמיינו אי פעם.
"ערבויות ביטחון בינלאומיות" מוצעות לנו במגוון זירות שונות. לדוגמה, במסדרון פילדלפי לאורך גבול מצרים-עזה, או בדרום לבנון. לכאורה, שוטרים של האיחוד האירופי (במקום חיילים ישראלים או מצרים) יעצרו את הברחת הנשק לעזה, וכוחות האו"ם יבטיחו את נסיגת כוחות חיזבאללה למרחק של 10 או 20 או 40 קילומטרים מהגבול עם ישראל.
נו, טוב. היינו שם. ניסינו את זה. אף כוח בינלאומי מסוג כלשהו לא הצליח לספק ביטחון אמיתי לישראל.
הגעה להסדר עם איראן הייתה מדיניות ממשל אובמה, וברור שזו גם המטרה של ממשל ביידן. מדיניות זו הובילה למצב שבו איראן הגיעה כמעט ליכולת גרעינית, לצד קידום אגרסיבי במיוחד של ההגמוניה האיראנית ברחבי המזרח התיכון. החודש פעלה וושינגטון כדי למנוע גינוי של סבא"א על ההתקדמות האחרונה בתחום הגרעין מצד איראן. אפילו מדינות אירופה ביקשו לנזוף באיראן.
אבל כדי לרכך את האיראנים ולגרום להם להרגיע את השלוחים שלהם בדמות החות'ים וחיזבאללה, ארה"ב רוצה שישראל תעצור את האש בעזה ותתעלם מחוסר הביטחון האזורי והבינלאומי שיוצרת איראן המצוידת בפצצה גרעינית.
"אינטגרציה אזורית" היא יופמיזם נחות ל"נורמליזציה" של יחסי סעודיה-ישראל. אינטגרציה היא משהו שאמור להיות פחות משלום מלא בין המדינות, מין קשקוש שכזה, שלפי שר החוץ האמריקני אנתוני בלינקן יאפשר בניית "קואליציה אזורית חזקה יותר נגד איראן".
כל מה שישראל צריכה לעשות כדי להגשים הסכם מבורך אך חלקי זה הוא לסיים את מלחמתה נגד חמאס ולהציע "מסלול אמין" למדינה פלסטינית, לרבות שליטת הרשות הפלסטינית בעזה כחלופה לחמאס. ואז, תוך זמן קצר, ישוחררו לכאורה החטופים הישראלים המוחזקים בידי חמאס, מחבלי הנוח'בה של חמאס ייעלמו ולא ימשיכו במלחמתם, מעוזי טרור פלסטינים בג'נין, שכם ועוד יתפוגגו באוויר, כוחות רדואן של חיזבאללה ייסוגו מהגבול הצפוני של ישראל, החות'ים בתימן יפסיקו את ההתקפה שלהם על נתיבי שיט עולמיים, ושאר טובין קסומים שיעזרו לביידן להיבחר מחדש יופיעו להם גם כן (כגון קיצוץ חד במחירי הנפט מצד הסעודים).
ניתן לצפות בעין טובה לקראת שלום עם סעודיה וחזית אזורית מתואמת נגד איראן, אבל לא במחיר שנקבע ומוכתב על ידי הממשל הזה, ולא בנקודת הזמן הנוכחית.
הבעיה העיקרית עם כל המושגים האלה שיוצאים מהמכבסה הוושינגטונית והמערב-אירופית היא שהם חוסמים ודוחקים הצידה את המטרה האסטרטגית החשובה ביותר של הזמן הזה, שהיא ניצחון ישראלי. הם מובילים לשיתוק הניצחון הישראלי על חמאס וחיזבאללה. בלעדיו, כוח ההרתעה של ישראל ייעלם לעד, ושום שלום יציב לא יגיע למזרח התיכון בכלל, ולעזה בפרט.
לכן, מהלכים להקמת מדינה פלסטינית "מתחדשת" (ותכנון לשיקום עזה), ועסקאות נדיבות ורכות עם איראן שבאופן קסם תגרומנה לכל המלחמות האזוריות להיעלם מצנעא ועד לביירות ורפיח – מהווים סכנה אמיתית. הם מסיחים את הדעת מהמטרות המרכזיות וההכרחיות של מלחמה זו; למעשה, הם פוגעים בסיכוייה של ישראל להשיג ניצחון מכריע.
למרבה הצער, נראה שהעולם מתכוון להפיל את ישראל ולמנוע ממנה להשיג את יעדי המלחמה ההכרחיים והמוצדקים שלה, שהם לרסק את חמאס ולהחזיר את כוח ההרתעה האזורי שלה.
סירוסה של ישראל מתחיל בנושאים קטנים כגון ההתעקשות על כך ש"המטרה העיקרית" של ישראל "חייבת להיות" מתן סיוע הומניטרי לאוכלוסיית אויב בזמן מלחמה, אבסורד שמעולם לא הועלה בעבר בתולדות הלוחמה העולמית!
הוא ממשיך בניסיונות אמריקאים לנהל את פעולות צה"ל לפרטים, שכונה אחר שכונה, בית אחר בית, כדור אחר כדור; לכבול את ישראל באזיקים ולהוביל אותה, חס וחלילה, לעוד תיקו הרסני מול החמאס.
ההתשה של ישראל נמשכת גם עם מהלכים שחצניים של הכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית והכתרת הרשות הפלסטינית החלשה ככוח מייצב בעזה. היא ממשיכה במהלכים לשלילת נשק ותחמושת מישראל (ובו בזמן משחררים עשרות מיליארדי דולרים עבור האייתוללות באיראן).
אין זה מוגזם לומר שישראל עומדת בפני שטף דיפלומטי עצום. מה שעומד על הפרק הוא התפיסה האזורית והבינלאומית של ישראל כמדינה המסוגלת לנצח בצורה חד-משמעית מלחמה קיומית של הגנה עצמית; מלחמה נגד מדינת האחים המוסלמים הראשונה שהוקמה אי פעם (חמאס בעזה), שיש לה תוכניות רצחניות כלפי ישראל גם לעתיד הרחוק – אלא אם כן תחוסל.
מה שעומד על הפרק הוא התפיסה האזורית והבינלאומית של ישראל כמדינה בעלת נחישות לחסל את שלוחי החמאס, הג'יהאד האסלאמי וחיזבאללה הנתמכים על ידי איראן, אשר כפו על ישראל סבבים חוזרים ונשנים של מלחמת התשה, ושהובילו כעת לפינוי אוכלוסייה והשמדה של חלקים משמעותיים מדרום ומצפון ישראל.
על הפרק עומדת התפיסה האזורית והבינלאומית של ישראל כאומה שאי אפשר להביס דיפלומטית או צבאית; אומה המסוגלת לפעול בהתאם לצורכי הביטחון החיוניים שלה ולשחרר את כל שטחיה מאלימות של טרור וממתקפות של רקטות. חיסול חמאס ושמירה ארוכת טווח על מעטפת ביטחונית הכוללת את יהודה, שומרון ועזה הם יעדים חיוניים המצדיקים התרסה ישראלית כלפי העולם.
המאמר התפרסם באתר ערוץ 7, 4.6.2024.
