בתקשורת
אלי קלוטשטיין: האיראנים מעדיפים למשוך כמה שיותר זמן את המו"מ. כמה שעות לפני הפגישה של טראמפ ונתניהו בארה"ב אמר היועץ הבכיר של ח'אמנאי שאיראן אינה מוכנה כלל לדון בטילים הבליסטיים — וזה קו אדום — אבל מצד שני כן מוכנים להגיע למו"מ. הם ימרחו את הזמן כמה שיותר, ובעיקר רוצים לדבר על מה מדברים ומה מסגרת השיחות. בינתיים הם נערכים למלחמה, האמריקאים מאבדים קצת את הדריכות, מדינות האזור ממשיכות ללחוש על אוזנו של טראמפ כדי למנוע מלחמה. הכול עובד לטובתם.
טראמפ מבין שהוא לא צריך למהר לשום מקום. המצב הכלכלי באיראן לא הולך להשתפר בזמן הקרוב, ערך המטבע ממשיך להתדרדר. ככל שיעבור הזמן והמצב יחריף והלחץ יגדל.
הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 12 בפברואר 2026.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.
מאיר בן שבת: חמאס לא יתפרק מנשקו באופן אמיתי. יכול להיות שהוא יעשה מצג שווא כלשהו, יגיע להסכמות על שילוב אנשיו החמושים במנגנוני האכיפה או להסדרים הזויים אחרים, שהמכנה המשותף לכולם הוא שחמאס יישאר עם יכולות צבאיות.
הנשיא טראמפ וראש הממשלה נתניהו אמרו במפורש: אם חמאס לא יתפרק בטוב, הוא יפורק בכוח. צריך לתרגם את האמירה הזאת ללוחות זמנים ולהגדרה ברורה ומחייבת של מה שנכלל במושג 'פירוק מנשק', כמו מנהרות, רקטות, רחפנים ומצנחי רחיפה, אמצעים ימיים, נ"ט, מטעני חבלה, חומרי נפץ, מקלעים, רימונים, נק"ל, אמצעי מודיעין, מכונות ואמצעי ייצור. בינתיים צריך גם למנוע את החרפת הבעיה, שהרי חמאס כבר כיום מנצל לצורך התעצמותו את האספקה שנכנסת, את האמצעים הדו־שימושיים ואת ההברחות. ישראל צריכה ויכולה להשפיע על כך כבר עכשיו, בלי להמתין לשלבים הבאים.
הראיון המלא פורסם בבשבע, בתאריך 12 בפברואר 2026.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.
פרופ' קובי מיכאל: אני חושב שהפגישה של נתניהו וטראמפ הייתה מאוד עניינית, והעובדה שהיא נעדרה טקסים מעידה על כך שהדברים היו ממוקדים. אני לא חושב שזה מעיד על אי-הסכמות או מתחים. שני המנהיגים נמצאים בסיטואציה שבה הם רוצים לשמר סוג של עמימות, גם מול איראן. הם לא רוצים להיכשל בלשונם או לרמוז רמז כלשהו, ולא רוצים לקלקל את התוכנית שלהם עצמם. אני חושב שהתוכנית, בגדול, היא לתת צ’אנס לערוץ הדיפלומטי, ולשניהם יש הערכה מפוכחת שזה לא יניב תוצאות חיוביות ואז יצטרכו ללכת למהלך צבאי. אני מניח שלעניין הזה הוקדש רוב זמנה של השיחה.
הטיפול באיראן באמצעות תהליך שיוביל לדינמיקה של הפלת משטר או החלשת משטר משנה את כל כללי המשחק, ויאפשר התנהגות שונה ואחרת — וזה יוביל לשינוי כללי. כשראש הנחש מרוצץ או נחלש משמעותית, יש כאן סוג של איתות על הנחישות האמריקאית והישראלית ששום דבר לא עומד בפניה.
הראיון המלא התקיים בכאן מורשת, בתאריך 12 לפברואר 2026.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.
רותי פינס־פלדמן: כשמדובר במו"מ כל כך חשוב, ובנקודה הקריטית שבה אנחנו נמצאים מול איראן וארה"ב, אני מניחה שנתניהו הרגיש שהוא חייב ומחויב להגיע בעצמו לטראמפ כדי להעביר את הקווים האדומים של ישראל, וגם את האינטרסים של ישראל והמידע שמצוי בידינו לגבי איראן ופעילותה בנושאי הגרעין, הטילים ומימון גופי הטרור באזור.
אנחנו לא צריכים לחשוב או להניח שהמידע שמצוי בידי ישראל הוא מידע שמצוי גם בידי המודיעין האמריקני. כשראש הממשלה נוסע בעצמו ומעביר את כל המידע עם ההדגשים שלו, בקשר שיש ביניהם – זה עושה הבדל משמעותי לעומת מצב שבו המידע מועבר דרך שליחיו הבכירים.
הראיון המלא התקיים בכאן רשת ב', בתאריך 11 לפברואר 2026.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.
נועה לזימי: בהתייחס לאפשרויות השונות, ראש הממשלה מחזיק כנראה בראשו מספר תסריטים. התסריט האידיאלי הוא שאין הסכם; תקיפה אמריקאית מסיבית, בצירוף אופוזיציה מקומית חמושה ומאורגנת, יכולה לחולל את התנאים להחלפת המשטר. אנחנו לא שם כרגע. מבחינת נתניהו, הוא ירצה להגיע להבנות עם האמריקאים על תאריך תפוגה כלשהו, שבסופו — אם לא תושג התקדמות — ימומש איום התקיפה. תרחיש אחר הוא ההסכם המלא: הסכם שמטפל בכלל המרכיבים — גרעין, טילים, פרוקסי והיחס למפגינים. הסיכוי שהמשטר האיראני ילך על דבר כזה שואף לאפס, כיוון שמדובר בכניעה מוחלטת מבחינתו.
החלופה הגרועה ביותר היא הסכם חלקי. גם אם יגיעו להבנות חלקיות בנושא הגרעין, הדבר משאיר איומים אחרים על ישראל.
הראיון המלא התקיים בערוץ 14, בתאריך 11 בפברואר 2026.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.
מאיר בן שבת: מנקודת מבטו של המשטר האיראני, עצם העובדה שמתקיימות שיחות כבר מספקת לו שורה של יתרונות. השיחות מקהות את הלחץ הבינלאומי, מחלישות את המורל של מתנגדי המשטר, ופוגעות בהדרגה באמינות הפעולה הצבאית, זמן הוא הנכס היקר ביותר של טהרן. על ידי משיכת משא ומתן, איראן מבקשת להפוך את הדיפלומטיה למה שתיאר כ"מנגנון הכלה והתשה" אשר מעייף את אויביה תוך שמירה על חופש הפעולה שלה.
מנקודת מבטה של ישראל, התוצאה הגרועה ביותר אינה מלחמה אלא הסכם גרוע, משום שהוא ייתן למשטר חמצן לנשום ברגעו הקשה ביותר. עסקה צרה תאפשר המשך התעצמות צבאית, תחזק את מעמדה האזורי של איראן ותכין את הבמה למשברים עתידיים. לעומת זאת, מצב שבו אין הסכם כלל עדיף על הסכם גרוע, שכן הסנקציות יישארו בתוקף וימשיכו לערער את שרידות המשטר.
האתגר של ארה"ב וישראל כאחד, הוא להבטיח שהצגת הכוח האמריקני ליד איראן לא תהפוך לתחליף לקשיחות אסטרטגית. ביטחון מתמשך לא יגיע מניהול שאיפותיה של איראן, אלא מסיומן. עד אז, אפילו הארמדה הגדולה ביותר בעולם לא תוכל לפצות על עסקה שמחליפה יציבות לטווח ארוך תמורת נוחות לטווח קצר.
פורסם במקור ראשון, בתאריך 11 בפברואר 2026.
פרופ' זכי שלום: אני חושב שנסיעת נתניהו לארה"ב היא מלחמתית, גורלית, שבמסגרתה אמורות ישראל וארה"ב לסגור את הפרטים האחרונים לגבי פעולה נגד איראן. אני משווה זאת לנסיעה של בן-גוריון, פרס ומשה דיין ב-1956 לפריז כדי לסגור את פעולת ישראל, אנגליה וצרפת נגד נאצר. מעולם לא הייתה הזדמנות כזו לישראל וגם לארה"ב לפעולה נגד איראן. כל הכוכבים מסתדרים בנקודה הזו לטובת פעולה צבאית.
אני לא חושב שלטראמפ יש אופציה. אחרי שהוא טיפס על עצים כל כך גבוהים, ואחרי שריכז כאן כוח אדיר כל כך — כל דבר שלא יכניע את האיראנים וייתן לו בדיוק מה שהוא רוצה בנושא הגרעין, הטילים והפרוקסי ייחשב לכניעה. גורלו יהיה קשה בהרבה מזה של אובמה, כי מאובמה לא היו ציפיות. אני חושב שהוא מבין את זה. אני רואה את הנסיעה הזו בפירוש כסגירת הפרטים האחרונים.
הראיון המלא התקיים בכאן רקע, בתאריך 10 לפברואר 2026.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.
יוסי אמרוסי: הסכם בין איראן לארה"ב ולא משנה מה יכיל בתוכו, מבחינתנו זה לא מספיק טוב. האינטרס הישראלי העליון הוא להפיל את המשטר באיראן והעם האיראני יציב ממשלה יותר ליברלית ואוהדת מערב וישראל. זאת הסיבה שנתניהו מהיום להיום נוסע לפגוש את נשיא ארה"ב.
אני משער שטראמפ מהסס לתקוף כי הוא לא משוכנע שינצח את אותו ניצחון מהיר וחד שהוא רוצה להשיג.
הראיון המלא התקיים ברדיו צפון, בתאריך 09 בפברואר 2026.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.
אלי קלוטשטיין: בשלב הראשון, ודאי שהאיראנים, עוד לפני שבכלל יגידו מה הם מוכנים לתת, ימשכו את המשא ומתן כמה זמן שהם יכולים. בדרך הם מצליחים לשקם את ההגנות שלהם, את מערכי הטילים והגרעין. הם מרחיקים אולי את הסכנה של תקיפה מיידית, הם גורמים לכוחות האמריקניים להירדם קצת, לאבד מהנחישות שלהם. לכן, כל אפשרות כזאת למרוח את המשא ומתן מבורכת מבחינתם.
לכן כדאי לעראקצ'י להמשיך לשחק את המשחק הזה של "כן ולא ואולי", ואני אולי אלחץ לו את היד אבל אני לא אדבר איתו ישירות, וזה משרת שוב את המטרה של לגרור את המשא ומתן – כל עוד לא הגענו במילא להחלטה על מה אנחנו מדברים, על מה אנחנו מוכנים לדבר. כל העניין הזה ייקח עוד הרבה זמן, אבל השאלה היא כמה סבלנות יהיה לאמריקנים, כמה סבלנות תהיה לישראל. את זה נגלה בקרוב.
הריאיון המלא נערך ברדיו כאן רקע, בתאריך 8 בפברואר, 2026.
*הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.

