כל הפרסומים

על המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, על הטעויות של ישראל בדרך ועל הלקחים שצריך להפיק.

פורסם במקור ראשון, בתאריך 12 ביוני, 2026. אם נשפוט את סבב המהלומות שישראל ואיראן החליפו בתחילת השבוע בממד הצבאי בלבד, הרי שאפשר לומר בביטחון יחסי כי מדובר בניצחון של צה"ל …

לאחר ההסלמה בין ישראל לאיראן בסוגיית לבנון, המוקד שב למאמצים לגיבוש הסכם בין וושינגטון לטהרן | המגעים מלווים ברצף יומי של תקיפות אמריקניות מוגבלות ותגובות איראניות מדודות | המצב הזה עדיף על כל הסכם שיספק למשטר האיראני משאבים להשתקם.

החות'ים מאיימים בהסלמה נוספת מול ישראל • למרות הרטוריקה, בפועל היקף המעורבות החות'ית בעימותים אזוריים עד כה מוגבל, והם נמנעו מצעדים משמעותיים שעלולים לגרור הסלמה רחבה • ההערכה היא כי החות'ים פועלים משילוב של שיקולים אסטרטגיים ותלות באיראן, אך גם משיקולי הישרדות פנימיים בתימן.

בזמן שהמשא ומתן עם איראן נמשך והלחימה מתחדשת, טראמפ ממשיך להפגין איפוק. שיקולי גרעין, מורשת אישית ולחץ כלכלי על טהרן עומדים מאחורי המדיניות.

תוצאתו של הסבב הזה ביחס ללבנון תיקבע לפי הקריטריון האם ישראל תמשיך לתקוף את מעוז החיזבאללה. האינטרס הישראלי, האמריקני והלבנוני לפרק את הזיקה לאיראן, מחייב לעשות זאת.

בניגוד לסבבים קודמים, הפעם יוזמת ההסלמה נמצאת בידי טהרן. ישראל וארה"ב ייקלעו לדילמה כיצד להגיב להידרדרות הנוכחית, ועשויות גם להתעמת סביב סוגיית לבנון. ייתכן שגם טהרן כלל אינה מעוניינת כעת במערכה נרחבת.

מיד אחרי מלחמת ששת הימים ויתרה ישראל מרצונה על הישגיה עוד לפני שהחל המו"מ, וקיבלה בתגובה את תוכנית רוג'רס ומלחמת ההתשה. כעת, כשהיא תוקפת, עליה לעגן מסמך הבנות עם טראמפ – לפני שירח הדבש המדיני יסתיים.

מי שבוחן את העימות הנוכחי רק דרך מאזן ההישגים הטקטיים, מפספס. שני הצדדים קוראים מאותו ספר אסטרטגיה, שבו ניהול העימות מחליף את פתרונו. אם ישראל לא תקרע את הכבלים, המלחמה תהפוך ממצב זמני למצב קבע.

שמונים שנה ללא תפיסת ביטחון לאומי סדורה הובלו אותנו לרצף מלחמות התשה. ראש המל"ל הנכנס חייב להחזיר לגוף הזה את תפקידו המקורי – המעריך הלאומי.