כל הפרסומים

מאחורי כל המילים היפות והמוסדות המרשימים עומדת אמת פשוטה – תכנית טראמפ לעזה מסוכנת ומופרכת.

איראן מתכוננת למערכה רב-זירתית: מהתנקשויות בבכירים ישראלים ועד תאי טרור רדומים על אדמת ארה"ב.

אם ארה"ב אכן תתקוף באיראן, טהרן עלולה להגיב בשיגור טילים על ישראל. אך אם התרחיש הזה יתממש, ייתכן שתהיה זו הזדמנות פז לישראל להצטרף לאמריקנים ולפגוע קשות בממשל האיראני.

המוכנות המבצעית של ארה"ב נשלמת, הלחץ על המשטר גובר והלגיטימיות שלו נסדקת ישראל חייבת להניח שאיראן ושלוחיה יתקפו אותה במקביל, שב"כ מוכרח לוודא שאין בקרבנו עוד סייענים של איראן, שהנזק מהם במלחמה עלול להיות בלתי נסבל.

הסבתו של צה״ל לצבא הרתעה, שבמקום להכריע ולהכניע את האויב בשטחיו, נועד להרתיעו בירי מנגד מתוך שטח ישראל ולשנות את רצונו להילחם – שללה מישראל בהדרגה את היכולת לסיים מלחמות בניצחון מוחלט.

מלאכת החזרת כל החטופים החיים והמתים הסתיימה, אך עלינו להיזהר מרצונו של חמאס להתחמש ולהפוך לסכנה מחודשת בחסות השלב הבא | את תקופת החסד שהעניקו האמריקנים לפירוק הארגון מנשקו צריך לנצל כדי להתמקד בזירה האיראנית.

במקום דיפלומטיה קלאסית, טראמפ מקדם סדר עולמי המבוסס על מסדרונות סחר, אבטחת שרשראות אספקה ושליטה באנרגיה. בעוד אירופה חוששת מפגיעה במוסדות הבינלאומיים, המועצה היא למעשה זרוע ביצועית עסקית שנועדה לבצר את החוסן הכלכלי האמריקני מול סין ורוסיה.

הדיווחים על מימדי ההרג בהפגנות באיראן, מבססים לגיטימציה למתקפה שתסייע לערער את המשטר.

לא במקרה מדינות מערב אירופה הדמוקרטיות אינן נוהרות אל “צוות השלום” של טראמפ, בעוד שחקנים אזוריים הרגילים לשלום של שררה דווקא כן. זהו איננו כשל דיפלומטי – אלא רמז עבה למהות המהלך.

עם התקרבות חודש הרמדאן, ביטחון וריבונות בבירת ישראל מחייבים פעולה ממשלתית דחופה, למניעת טרור ולהתרעה.