איראן

ניתוח הישגי מבצעי "זעם אפי" ו"שאגת הארי": תוכנית הגרעין והטילים של איראן נבלמו, פגיעות קשות נגרמו לתשתיות ולכלכלה של הרפובליקה האסלאמית, ערערו את המשטר ושינו את מאזן הכוחות האזורי לטובת ישראל והמערב.

ניהול המערכה באיראן משקף את תפיסת הפעלת הכוח שהשתלטה על המערב.

טראמפ חותר להגיע להסכם עם איראן, אך סימנים מוקדמים ראשונים מלמדים שהוא עשוי לכלול גם ויתורים בעייתיים | מה ישראל צריכה בהסכם כזה, ולאילו נושאים הוא צריך להתייחס?

שינוי המגמות המדיניות בעולם: ארה"ב אינה נהנית עוד מתמיכה רחבה מצד מדינות העולם בעוד סין מנצלת את המצב לטובתה.

אילו רבע מן הפגיעות באיראן היו מתרחשות בישראל, השיח הציבורי היה מגדיר זאת כתבוסה קשה. כאשר הדבר מתרחש אצל האויב, מתפתח לעיתים נרטיב הפוך של הקטנת הישגים ושל תחושת כישלון.

נשיא ארה"ב טראמפ מחזיר לאיראנים במטבע משלהם, ומפעיל לחץ נוסף כדי לשבור את התנגדותם בשולחן המו"מ | אבל לצד היתרונות, יש לא מעט סכנות – ובעיקר הסלמה מסוכנת שעלולה לחדש את אש המלחמה.

בניגוד לישראל, ארצות הברית אינה יכולה להתהדר באותה מידה בהשגת מטרות המלחמה שנקבעו לפני סגירת המיצרים ותקיפת המפרציות, ובהן קטאר, שעמה יש לה חוזה הגנה.

תחושת החמיצות שמלווה את ההישגים של המלחמה נובעת מהרושם שהשינוי המיוחל באיראן היה בהישג יד, אך הפסקת האש הרחיקה אותו והרימה את המשטר מהקרשים המאמצים מול וושינגטון צריכים כעת להוביל לשתי החלטות: לא להפשיר את הסנקציות הכלכליות, ולא להגביל את חופש הפעולה של ישראל.

הפגיעה בכלכלה האיראנית חשובה ביחס לכמה מהיעדים של המלחמה, אך המשטר עדיין נאחז בשלטון בכוח. הסבלנות שיגלה טראמפ להפרות האיראניות היא המבחן ליציבות הפסקת האש.

איראן מנסה לבנות תודעת ניצחון, ולא מתגמשת לנוכח דרישות ארה"ב. יש אפשרות ממשית שהמלחמה לא תסתיים בהסכם או בהפסקת אש, ואז תידרש ישראל לשמר כמה אינטרסים חשובים. מה מונח על הכף, ומה ניתן לתעל כעת לטובתנו?