דעות

ישראל חייבת לפעול בנחישות מול הטרור והבנייה הפראית הפלסטיני, ולחזק את אחיזתה ארוכת־הטווח ביהודה ושומרון באמצעות תנופת בנייה אסטרטגית מואצת.

ההתעלמות מנתניהו, השתקת המחיר הכבד שישראל משלמת בשחרור הרוצחים וההתלהבות משיקום עזה – לצד השמחה על חזרת החטופים, אסור לתת לתקשורת הישראלית והעולמית לסמא את עינינו מלראות את המחיר הכבד.

המאמר מציג את הפער בין גישת אובמה־ביידן האידיאליסטית לגישת טראמפ הריאליסטית, המדגישה עוצמה, יוזמה ובריתות אינטרסנטיות. טראמפ רואה בישראל שותפה אסטרטגית בעיצוב סדר עולמי חדש מול הציר הסיני־רוסי־איראני.

שאלון טריוויה שבוחן תרחישים ביטחוניים ומדיניים אפשריים לשנה החדשה בעקבות המלחמה ותוצאותיה עד כה.

אני דוחה את נרטיב ההידרדרות והרוע. איני מקבל את הפסימיזם והבומבסטיות הזועמת של שחקנים קיצוניים, גם אם רבים מאיתנו פצועים וחסרי מנוח. סיפורנו הוא סיפור מפואר של נחישות וייעוד. התקווה לא אבדה.

זהו מקרה קלאסי של התרפסות מערבית: קניית המיתוס שקטר היא שחקן סביר ואמין בדיפלומטיה האזורית, במקום להצביע על תפקידה המרכזי במימון ובהתחמשות האסלאמיזם הרדיקלי, המאיים על ערבים, יהודים ואזרחים מערביים.

בדרכו לממש את מטרותיו האסטרטגיות, מבהיר ממשל טראמפ למערכת הבינלאומית, כי עקרונות המשפט לא יהוו עוד מחסום בדרך להגשמת יעדיו.

על מדינת ישראל לבנות בניין מדינתי-לאומי-מוסרי, שלאורו יתרפאו עמים רבים. בידינו לחשל את כלי התקווה הלאומי והעולמי. על כך שווה לחלום, על זה ראוי ללחום.

חובתם של ראשי מערכת ביטחון הפנים לשמור על זכות המחאה, אך גם להבטיח את זכויות שאר האזרחים לנהל חיים סבירים ללא שיבושים מסוכנים.

מול מתקפות מילוליות חסרות תקדים של טראמפ, מודי לא מיהר להתנצל, אלא בחר להגיב בתקיפות מתוך שמירה על כבודו הלאומי.