כל הפרסומים

מבוא המציאות הביטחונית הנוכחית מחייבת נטישה של תפיסת ה"קו" (הגבול הבינלאומי) לטובת תפיסת "מרחב" עמוקה. ההסתמכות על הרתעה או נוכחות סטטית קרסה ב-7 באוקטובר, ועל ישראל לעבור להגנה אקטיבית המבוססת …

הערכת מצב של מכון משגב בעקבות ההתפתחויות בזירה האיראנית, הלבנונית והבינלאומית.

במובנים של עוצמה צבאית ומדינית, ישראל כבר זכתה בהישגים משמעותיים במלחמה באיראן | אם היא תפעל נכון, היא תוכל לממש את ההישגים הללו ולתרגם אותם בהמשך לקידום הכרעה בעזה ולמציאות שהולמת את האינטרסים שלה.

מצב הסקרים הנוכחי לא מדרבן את הנשיא האמריקני להפסיק את המלחמה. להפך – כל עוד לא עמד ביעדים שהציב, אם יעצור כעת הוא ייראה חלש ועשוי לסבול בקלפי. אבל מה כן עשוי טראמפ לסמן כיעד לתום המערכה?

בכיר בכוחות הצבאיים של החות'ים הצהיר כי אם תתקבל החלטה להצטרף למלחמה, ייתכן שהצעד הראשון יהיה הטלת מצור ימי נגד ארה"ב וישראל • הקלף התימני: אם החות'ים יצליחו לחסום את מצרי באב אל-מנדב – הם עלולים לפגוע ביכולת של סעודיה לייצא נפט לשווקי אסיה ואירופה במסלול העוקף את מצר הורמוז.

הרובע שבו מסתתרים בכירי חיזבאללה הוא אזור ענק, שכמעט חמישית מאוכלוסיית לבנון מתגוררת בו. כך נראה המעוז של ארגון הטרור השיעי.

אירועי הימים האחרונים הוכיחו שוב: היכולת של המשטר אמנם נפגעה, אך היא עדיין קיימת • יש להמשיך ללחוץ על הגז ולשבור את זרועות התמנון כפי שישראל והאמריקנים עושים בשלושת השבועות האחרונים.

מה שאנו חווים בימים אלה אינו עוד סבב לחימה, אלא אחת מנקודות השיא של עימות רב־זירתי שבו המשטר האיראני וזרוע הפרוקסי החשובה לו ביותר נלחמים כדי למנוע את קריסתם המוחלטת מול לחצים חסרי תקדים | עזה היא זירה משנית, אך פעילותינו בה לא חייבת להיות מרוסנת.

בעוד ירושלים ו-וושינגטון נאבקות באיום האיראני, מנהיגי אירופה וקנדה מסתתרים מאחורי דיפלומטיה זהירה, נמנעים מהכרעה מוסרית ומעדיפים אינטרסים צרים על פני עמידה לצד בעלות בריתם.

אף שהותקפה שלוש פעמים בטילים, אנקרה עושה כל שביכולתה כדי לא להצטרף למלחמה – ואף הצהירה על כך רשמית. האינטרסים המורכבים של ארדואן כולל הכורדים והמהגרים, והחשש הגדול שלו מישראל.