כל הפרסומים

למרות המשבר ההיסטורי שבו הוא נמצא, וברקע הניסיונות הפנימיים לפרק אותו מנשקו: מרבית תומכי חיזבאללה נשארו נאמנים אליו • עבור מרביתם הארגון הוא לא רק בית אידיאולוגי ודתי, אלא "מדינת הרווחה" שהם תלויים בה • הפתרון: השקעה כלכלית ופוליטית מאסיבית בפיתרון ארוך טווח שיערער את ה"בייס" של הארגון.

האם לישראל יש חלופה למימוש מטרות המלחמה ברצועת עזה ולהיחלצות מן המיצר האסטרטגי שהובילה עצמה אליו? • הדילמה ששיתקה את מקבלי ההחלטות בישראל • וגם: ההזדמנות שאסור להחמיץ – עוד לפני שיוצאים למבצע צבאי נוסף.

גם השמאל הבין שההתנתקות היא אסון אסטרטגי, אבל ההזדמנות לנקום במתנחלים העבירה אותו על דעתו.

יתרונה הגדול של חלופת הכיבוש הוא במסר החד שהיא מעבירה: לא עוד צעדי ביניים ומנוף להפעלת לחץ, אלא מהלך שיסיים את שלטון הטרור – והדרך היחידה של מחבלי חמאס לצאת ממנו חיים היא כניעה ושחרור חטופים.

עד היום בכל העימותים שהיו משנות השבעים ועד לימינו אלה נוצר הרושם שאנו מלכתחילה מייעדים את עצמנו לסוג של סבב מלחמתי שיביא לרגיעה. ניצחון והכרעה צריכים לחזור לעולם המושגים של צה"ל.

הממשלה מבקשת לבחור שוב באותה גישה, שהיא גם הסיבה המרכזית לקריסת ההגנה ב־7 באוקטובר • על הממשלה ועל צה"ל להישאר נאמנים לגישת ההכרעה ולמצות חלופות אחרות לפני כיבוש 25 האחוזים הנותרים ברצועה.

הממשלה בביירות פרסמה החלטה דרמטית על פירוק ארגון הטרור מנשקו, אך עליה גם לגבות את הצהרותיה במעשים. שעת כושר היסטורית וצירוף נסיבות יכולים אולי לראשונה להציע תקווה לתושבי לבנון, אך יש לגבות זאת גם בתוכנית פעולה סדורה.

הכוונה של מדינות מרכזיות להכיר במדינה פלסטינית מהווה הזדמנות לישראל לנטוש אחת ולתמיד מודל אוסלו הנכשל, ולהציע אופק של ממשל עצמי לערבי יו"ש תחת ריבונות ישראלית בכל השטח.

הלוחמה הפסיכולוגית והמדינית שמפעיל ארגון הטרור נגדנו נועדה לזרוע פיצול ופירוד בחברה הישראלית, כדי שנקבל הסכם בתנאים נחותים. יש עדיין מה לעשות להכרעת ארגון הטרור, ולגיטימי גם לבחור לסיים כעת במחיר כבד של ויתורים – אולם חשוב להבין את המחירים, ולהגיע להכרעה במהירות.

ישראל על קרן הדילמה בנוגע לאופן פעולתה בסוריה.