כל הפרסומים

בין ההנהגה בטהרן למיליציות השיעיות, בין הקואליציה למלחמה בדאעש והכוחות האמריקניים, הממשלה בבגדד שוב נלכדה בסבך אזורי. הוכח סופית: בדומה ללבנון, גם בעיראק ריבונות ומשילות היא עניין יחסי.

לצד הצהרות על שיחות עם איראן, ההיערכות הצבאית נמשכת והחשד גובר כי מדובר באסטרטגיית הטעיה | בישראל מעריכים: הסלמה נוספת במצר הורמוז ובזירות נוספות עדיין על הפרק.

מלחמת טריפוליטניה של ג'פרסון מלמדת: מול פער ציביליזציוני אין מקום לסחר ולפרגמטיות – אלא להכרעה צבאית. לקח רלוונטי לוושינגטון ולירושלים מול טהרן של 2026.

ישראל נתפסת כמי שתלויה בסיוע האמריקני, ובפרט במימון להתעצמות צה"ל. בחינה שיטתית של הנתונים הכלכליים מאז החל הסיוע ועד היום מגלה תמונה אחרת.

על רקע הדיווחים שלפיהם ראש המוסד הציג את סילוק האייתוללות כיעד בר-השגה, כדאי להזכיר: מחאות לא מציתים מבחוץ • כדי לסחוף עם נגד השלטון צריך לזהות סדק קיים – ולהרחיב אותו • איך עושים את זה, ומדוע באיראן זה עדיין לא עובד?

ברקע המגעים בין ארה"ב לאיראן תחת לחץ צבאי, מדובר בחלון הזדמנויות נדיר לכפות תנאים שימנעו מהמשטר לשקם את כוחו • ללא פירוק גרעין, הגבלות טילים והמשך לחץ כלכלי – איראן עלולה להתאושש במהירות • ההכרעה כעת תקבע אם האיום יוסר או יחזור בעתיד.

מעסקת נפט לשותפות אסטרטגית: התחזקות ציר הודו-ארה״ב והזדמנות לישראל להשתלב בארכיטקטורה אזורית חדשה.

יש לפגוע באופן נרחב בחיזבאללה ולהקים אזור חיץ עד הליטאני, אך לא על חשבון המאמץ להקרסת המשטר האיראני.

מבחן הורמוז הוא גם מבחן רעיוני. הוא שואל לא רק כיצד פועלות הדמוקרטיות – אלא על מה הן נשענות כאשר הן נדרשות להכריע.

מבוא המציאות הביטחונית הנוכחית מחייבת נטישה של תפיסת ה"קו" (הגבול הבינלאומי) לטובת תפיסת "מרחב" עמוקה. ההסתמכות על הרתעה או נוכחות סטטית קרסה ב-7 באוקטובר, ועל ישראל לעבור להגנה אקטיבית המבוססת …