כל הפרסומים

דו"ח מבקר המדינה על מצב המשילות הנגב, מבהיר כי פעולות נקודתיות אינן מספקות עוד. נדרשת מערכה לאומית מתמשכת, בהובלת הדרג המדיני הבכיר, עם יעדים ברורים, לוחות זמנים, מנגנוני בקרה והקצאת משאבים מתאימה.

נראה שהאפשרות של חידוש הלחימה קרובה מתמיד, אחרי שאיראן כנראה נכנעה ללחץ הכבד שהפעיל עליה טראמפ ושיגרה טילים לעבר מדינות המפרץ | במצב הנוכחי, נשיא ארה"ב יתקשה להבליג ולהסתכן באובדן הכבוד שלו.

מבחינתה של ישראל, הריסון יכול להתקבל על הדעת רק אם הוא משרת את המאמץ מול איראן – הן לנוכח האיום הישיר הנשקף ממנה, הן משום שהאופן שבו תסתיים המלחמה הזו ישפיע יותר מכל דבר אחר על עתיד חיזבאללה.

https://www.youtube.com/watch?v=TGXV0njwXXk מוזמנים לצפות בוובינר של מכון משגב שעסק בשאלה: מה צריכה להיות האסטרטגיה הישראלית מול לבנון, בהשתתפות:  🔹מאיר בן שבתראש מכון משגב לביטחון לאומי 🔹 פרופ' קובי מיכאלעמית בכיר במכון …

ארדואן מנסה לייצב את עצמו כמתווך בשלל סכסוכים, בין איראן לארה"ב, פקיסטן ואפגניסטן ועוד, כאמצעי להקרנת עוצמה • את ההצלחה ברצועת עזה – מנסה כעת לשחזר בזירה הלבנונית • הסיוע מאנקרה למשטר האיראני בא לידי ביטוי לא רק ביוזמות מדיניות, אלא גם בסיוע כלכלי דרך מוסדות פיננסיים.

האם לבנות מנגנונים נפרדים לדיפלומטיה ציבורית עם הפנים לקהלים שונים בתכלית?

משימתו של הדרג המדיני היא לשכנע את הנשיא טראמפ להסיר את ההגבלות על פעילות כוחות צה"ל בביירות ובכל שטחי לבנון | למרות המיקוד במלחמה: דרוש טיפול בבעיות המשילות בנגב.

ענישה אפקטיבית, הפקחת לקחים מרצועת הביטחון וסיוע בטכנולוגיה שהתקדמה מאז, רפורמות בצבא לבנון והתבססות ברצועת חיץ – ללא אזרחים. הצעדים שישראל צריכה לעשות מול לבנון ובשיח מול הממשל האמריקאי.

בישראל קיימת לעיתים נטייה להניח כי עומק שיתוף הפעולה הצבאי עם ארצות הברית, מבטיח את יציבות הקשר לאורך זמן. אך ההתפתחויות ביחסי ארה"ב –בריטניה ממחישות כי גם בריתות עמוקות אינן חסינות לשינויים פוליטיים.

כמה פעמים שמעתם שהרשות הפלסטינית אוטוטו קורסת בשל מחסור בכסף, ואיך יכול להיות שזה עוד לא קרה? בגזרת הפיגועים בינתיים שקט, אבל זה לא אומר שהמצב לא ישתנה.