כל הפרסומים

זרמים רבי עוצמה מאיימים להחליש באורח משמעותי את שיתוף הפעולה האסטרטגי עם ארה"ב. ישראל צריכה לפעול בתחכום רב לסיכול מזימה זו.

ניסיון העבר מלמד: נוכחות צבאית תורכית אינה זמנית.

על תרומתו של טראמפ לביטחונה של ישראל ולשחרור החטופים אין עוררין • דווקא בשל גודל ההישגים, נתניהו חייב להבהיר בפגישתו הקרובה עימו בפלורידה אמת יסודית • במזרח התיכון הסכמים ותוכניות נבחנים לא בהצהרות אלא ביישום מלא, עיקש וחסר פשרות.

מדוע הכישלון הצבאי אינו שקול לכישלון המדיני?

בטרם נדמו הדי המערכה הקודמת, ישראל נדרשת להכריע אם לפתוח במערכה חדשה | האפשרות של האויב להשתקם במהירות מחייבת לחתור לפגיעה אנושה ביכולותיו בעת המלחמה בו | בכל מקום שנשאיר להם את האפשרות לכך – יריבינו יתעצמו בזריזות.

כאשר תיאוריות כזב מוצגות כ״שאלות קשות״ או כ״אומץ אינטלקטואלי״, האנטישמיות אינה נעלמת – היא רק מחליפה שפה| דווקא על הרקע הזה, החגיגות הפומביות והגלויות של חנוכה בטקסס מהוות נקודת אור.

הישראלית שחולצה מיריחו השבוע הצליחה בדרך נס להתחמק מאסון, אך בניגוד אליה רבים נכנסים במכוון לשטחי הרשות הפלסטינית, תוך סיכון חייהם • המוטיבציה לפיגועי חטיפה נמצאת בשיא, ואירועים מסוג כזה החלו כמה מהמלחמות האחרונות שבהן הסתבכה ישראל • יש להשקיע מאמצים ניכרים במניעת הכניסה לשטחים פלסטיניים ולמצות את הדין עם מי שעובר על החוק.

הגישה הנוכחית, הנכונה לקיים משא ומתן להשבת חטופים עם ארגוני טרור, לא אפיינה את המדיניות הישראלית מראשיתה. אף על פי כן, ניסיונות לשוב לגישה נוקשה יותר עלו בתוהו.

לא כל קהילה לאומית ראויה וכשירה למדינה עצמאית. הקמה של מדינה פלסטינית היא הליכה בנתיב מסוכן ואוטופי שמדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה. הגיעה העת להוריד את הרעיון הכושל מסדר היום אחת ולתמיד.

מעליונות טקטית להחמצה אסטרטגית: הפער בין יכולות צה״ל לבין אופן הפעלתן.