כל הפרסומים

אחרי שפוטין הסכים לדון בשאלת השטחים ובהפסקת הלחימה, השניים ייפגשו בשטח שארה"ב רכשה מרוסיה לפני 160 שנה.

נשיאה תוקפנית, שרת חוץ שמתעלמת מהטיה בנתונים, ומהלכי ממשלה נגד ישראל הנגועים בפוליטיקה. סלובניה קידמה לא מעט מהלכים אנטי-ישראליים באירופה, אך לא נראה כי היא משפיעה על המעצמות ביבשת.

השנאה בין מפלגת הפועלים לרוויזיוניסטים התלקחה וגרמה נזק למאבק המשותף למען ישראל. השבתת המשק בזמן מבחן קיומי היא שחזור של אותה טעות.

כתב העת FOREIGN AFFAIRS הוא אחד מכתבי העת היוקרתיים בעולם. הוא מתפרסם מטעם המועצה ליחס חוץ Council of Foreign Relation  שמקום מושבה בניו יורק. המאמרים הנשלחים אליו עוברים שיפוט קפדני …

שלוש חלופות עומדות גם כעת בפני הדרג המדיני ביחס לרצועת עזה • אף אחת מהן לא מבטיחה את השגתן של כל המטרות שנקבעו למלחמה.

למרות המשבר ההיסטורי שבו הוא נמצא, וברקע הניסיונות הפנימיים לפרק אותו מנשקו: מרבית תומכי חיזבאללה נשארו נאמנים אליו • עבור מרביתם הארגון הוא לא רק בית אידיאולוגי ודתי, אלא "מדינת הרווחה" שהם תלויים בה • הפתרון: השקעה כלכלית ופוליטית מאסיבית בפיתרון ארוך טווח שיערער את ה"בייס" של הארגון.

האם לישראל יש חלופה למימוש מטרות המלחמה ברצועת עזה ולהיחלצות מן המיצר האסטרטגי שהובילה עצמה אליו? • הדילמה ששיתקה את מקבלי ההחלטות בישראל • וגם: ההזדמנות שאסור להחמיץ – עוד לפני שיוצאים למבצע צבאי נוסף.

גם השמאל הבין שההתנתקות היא אסון אסטרטגי, אבל ההזדמנות לנקום במתנחלים העבירה אותו על דעתו.

יתרונה הגדול של חלופת הכיבוש הוא במסר החד שהיא מעבירה: לא עוד צעדי ביניים ומנוף להפעלת לחץ, אלא מהלך שיסיים את שלטון הטרור – והדרך היחידה של מחבלי חמאס לצאת ממנו חיים היא כניעה ושחרור חטופים.

עד היום בכל העימותים שהיו משנות השבעים ועד לימינו אלה נוצר הרושם שאנו מלכתחילה מייעדים את עצמנו לסוג של סבב מלחמתי שיביא לרגיעה. ניצחון והכרעה צריכים לחזור לעולם המושגים של צה"ל.