כל הפרסומים

התקיפה הישראלית של בכירי הלשכה המדינית ונטילת האחריות הפומבית על כך, הם העדות לרצינות איומיה של ישראל • כמו באיראן, בתימן ובלבנון, גם בתקיפה זו ישראל חוצה את מה שנתפס כ"קווים אדומים" ומקבעת את חיסול הצמרות כשיטת-פעולה.

בדרכו לממש את מטרותיו האסטרטגיות, מבהיר ממשל טראמפ למערכת הבינלאומית, כי עקרונות המשפט לא יהוו עוד מחסום בדרך להגשמת יעדיו.

יש בסיס להניח כי הפגיעה בכבלי תקשורת תת-ימיים היא חלק מהאסטרטגיה החות'ית להרחיב את בנק המטרות ולהגביר את הלחץ התודעתי על ישראל והמערב • בתרחיש הזה שיש לקחת בחשבון, יש חדשות טובות וחדשות רעות.

על מדינת ישראל לבנות בניין מדינתי-לאומי-מוסרי, שלאורו יתרפאו עמים רבים. בידינו לחשל את כלי התקווה הלאומי והעולמי. על כך שווה לחלום, על זה ראוי ללחום.

ההתפעלות ממראה הבניינים הקורסים בעזה השכיחה את השאלה הקשה: למה זה קורה רק עכשיו.

חובתם של ראשי מערכת ביטחון הפנים לשמור על זכות המחאה, אך גם להבטיח את זכויות שאר האזרחים לנהל חיים סבירים ללא שיבושים מסוכנים.

מול מתקפות מילוליות חסרות תקדים של טראמפ, מודי לא מיהר להתנצל, אלא בחר להגיב בתקיפות מתוך שמירה על כבודו הלאומי.

אף שישראל הייתה צריכה לעשות זאת מזמן, גם עתה נדרש עדיין חיסול מנהיגי הטרור שיושבים בחו"ל מהלך כזה חיוני לריסוק ארגון הטרור, ימנע את שיקומו בעתיד, ויעקור את המנגנון שהופך אותו לשחקן אזורי.

מה השיגה ישראל מאז 7 באוקטובר, מה השתבש בדרך ומהן החלופות שעומדות בפניה כעת.

7 באוקטובר הוכיח סופית: פתרון שתי המדינות אינו אלא הצבת מדינת טרור אסלאמית על הגבעות השולטות במרכז הארץ. מי שחושב שישראל יכולה להרשות זאת לעצמה, מתעלם מהמציאות. כאן נכנס לתמונה פרויקט E1.