כל הפרסומים

ישראל טרם מימשה ברצועה את שתי מטרות המלחמה הראשיות: פירוק חמאס כארגון צבאי ופוליטי, והשבת החטופים. הקשר בין שתי המטרות ברור: השגת המטרה הראשונה באמצעות יצירת איום קיומי אמיתי ובר־מימוש …

נשיא צרפת לא הפתיע כשהחליט להצטרף למנהיגי אירלנד, נורבגיה וספרד • עם זאת, מבחינה מעשית, השפעת ההכרה החד־צדדית מוגבלת למדי • הבעיה תהיה במישור התודעתי ובסחף שהיא עלולה ליצור.

בחמאס מעריכים שהמגמה כעת היא לטובתם, ומקשיחים עמדות | קידום יוזמת ההגירה מרצון יכניס את חמאס ללחץ ויענה גם לטענות על רעב | בשטח אפשר לשנות את התמונה בלי להגדיל את הסיכון לחיילינו.

הצהרתו של תום ברק, לפיה שיתוף פעולה בין טורקיה לסוריה "אינו עניין של וושינגטון", מתקבלת בירושלים כקריאת אזהרה • החשש: בניסיון להשיג יציבות, ייווצר לחץ על ישראל להסכים להסדרים עם משטר אל-ג'ולאני.

הקשר עם אנקרה בשנים האחרונות מאופיין בעיקר במתחים, ולאחרונה באיומים מפורשים | בין הסכנות העיקריות שיש להתייחס אליהן – מלחמה על אנרגיה, התעצמות צבאית, חיכוך בסוריה וגם הקשר עם ארה"ב.

מפלגת השלטון ביפן יכולה לראות בבחירות הללו כהזדמנות אחרונה לריענון אמיתי, כל עוד האופוזיציה עדיין חלשה ומבוזרת.

מחאן יונס עד איספהאן, האויבים שלנו יחפשו פיוס אמיתי עם המדינה היהודית רק כשהיא חזקה.

מבחינת ישראל, הסיוע לדרוזים הנאבקים על חייהם מול משטר ג'יהאדיסטי בסוריה אינו רק עניין מוסרי ורגשי או תשלום על חוב הדמים שיש לנו לקרובי משפחתם בארץ. מדובר באינטרס ביטחוני.

המעבר החד והמהיר מדיבורים על ניגוב חומוס בדמשק לתקיפות ישראליות בבירה הסורית ממחיש את המצב הנזיל גם בזירות נוספות. בהתערבותה הצבאית ישראל מעצבת את כללי המשחק ואת הסדר החדש ומבהירה כי לא יהיה שינוי ביחסי הכוחות בלי הסכמתה. למרות האתגרים שדרך זו מציבה לישראל, כרגע היא לא פחות טובה מהסדרים מפוקפקים שעלולים בעיקר לכבול את ידיה.

פעולה בסוריה שאינה מתואמת עם וושינגטון עלולה להתפרש כערעור על התהליך המתגבש שם וגם על מנהיגותו של טראמפ. מצב כזה, יש צורך חיוני בשילוב בין המהלך הצבאי לתיאום המדיני.