כל הפרסומים

איראן, רוסיה והחמאס לא מחפשים "עסקאות נהדרות" להיפך: יש להן את כל הזמן שבעולם לחתור בהדרגה ובשיטתיות להגשמת שאיפותיהן.

לא צריך לקנא במנהיגינו, שנאלצים לקבל החלטות קשות היכולות להכריע את גורל החטופים לשבט או לחסד. דווקא ביחס לעניין אחר, שקשור בפלסטינים, נדמה שההחלטה שלהם צריכה להיות קלה הרבה יותר.

אפילו המעצמות האירופיות הפסיקו לקנות את הטענות האיראניות על תוכנית הגרעין ומתכוננות לפעולה. ואיך כדאי להתייחס לדיווחים החדשותיים על העמדה האמריקנית?

המחלוקת הסוערת על סיום המלחמה בעזה איננה רק על חמאס – אלא על "חזון אוסלו" שמלווה את ישראל 30 שנה. ניצחון מוחלט על חמאס יחזק את הסכמי אברהם ויערער את ההנחה שאי-אפשר להביס טרור.

השמדת המנהרה שבה הסתתר סינוואר פוגעת במערך הלחימה שבנה חמאס בסיוע איראן • ישראל צריכה לנצל את ההישג כדי ללחוץ לשחרור החטופים ולהמשיך בסיכול שיטתי של בכירי הארגון • במוקד: עז א-דין אל-חדאד, שלפי תחקיר אל-ג'זירה תכנן את מתקפת 7 באוקטובר.

הכרה במדינה פלסטינית פיקטיבית היא עבירה בלתי נסלחת.

מי שמעלה את רעיון המדינה הפלסטינית כפתרון לבעיות, לא הפנים את תרומתו של הרעיון הזה להיווצרותן.

נסראללה פעל בזחיחות ובתחושת עליונות כלפי ישראל, מתוך אמונה שהוא מבין את נקודות התורפה שלה לאחר שפצח את הגנום הישראלי • לאחר הכשלים של מלחמת לבנון השנייה, שני הצדדים שאפו ללמוד ממנה ולהתכונן למערכה הבאה • מאז הפסקת האש, חזבאללה מצוי במצב של בדק בית עמוק, הארגון חוקר כיצד הצליחה ישראל להשיג הישגים כה דרמטיים, ואיך חדרה לעומק מערכותיו.

המענה שישראל נדרשת להציע אינו טרנספר, אלא תשתית מוסרית, חוקית, מדינית ולוגיסטית – שתאפשר לאותם בני אדם לזכות במה שנמנע מהם כל חייהם: החירות לבחור • החירות לבנות עתיד מחוץ למעגל הפליטות, האלימות והייאוש • לא מדובר בכפייה, אלא במימוש של זכות אנושית בסיסית – הזכות לבחור בחיים.

מדינה שיעית מוכרת לישראל את רוב הנפט שלה, לא מגנה אותה על המלחמה בעזה ומקווה להשתלב בהסכמי אברהם. אז למה שיפור היחסים בין טהרן לבאקו צריך בכל זאת להדאיג אותנו?